פסק-דין בתיק ה"פ 5363/06

1.      לפני בקשה לביטול פסק בורר (ה"פ 5363/06) ובקשה לאישורו (ה"פ 5336/06).

2.      המשיב בה"פ 5363/06, כהן צדוק (להלן - המשיב), העביר למבקש, הראל איתן (להלן - המבקש) סכום של 100,000 ש"ח כדי שזה ישקיע אותו בהשקעות פיננסיות בבורסה. המבקש השקיע את הכספים במה שהשקיע, אך ההשקעה לא נשאה פרי, ובתוך זמן קצר ירדה לטמיון. על רקע זה העלה המשיב טענות שונות כלפי המבקש ובין היתר טען שעל המבקש לשאת יחד עמו בהפסד שנגרם עקב אובדן ההשקעה.

3.      ביום 15.2.06 חתמו הצדדים על הסכם בוררות, שבו הסכימו למסור את ההכרעה במחלוקת שנפלה ביניהם להכרעת הבורר, רו"ח מר רוני פרל (להלן - הבורר).

4.      ביום 1.5.06 נתן הבורר את פסק הבוררות ובו חייב את המבקש לשלם למשיב סך של 78,142 ש"ח. הבורר נימק את פסק הבוררות ומההנמקה עולה, שחיובו של המבקש בוסס על כך שזה עסק בפעילות הדורשת מיומנות שלא הייתה ברשותו, כמו שגם לא היה ברשותו רישיון לניהול תיקים, וכי פעל בחוסר זהירות משנטל על עצמו סיכונים שהקנו לפעילותו אופי של הימור.

5.      המבקש מבסס את בקשתו לביטול פסק הבוררות על מספר טענות: ההליך שנוהל על ידי הבורר, כביכול כהליך של בוררות, לא היה תקין, הוא נוהל בניגוד לכללי הצדק הטבעי באופן שאינו הולם הליך שיפוטי. הצדדים לא הגישו כתבי טענות ואף לא ניתנה להם האפשרות לעשות כן; המחלוקות לא הוגדרו בכתב והטענות לא הועלו בצורה מתוחמת ומוגדרת; הבורר נפגש עם כל אחד מהצדדים בנפרד וכן נועץ עם מומחים מבלי שיידע על כך את הצדדים מראש ומבלי שאפשר להם לחקור את המומחים על חוות דעתם; הבורר לא אפשר למבקש להביא עדויות מטעמו, הדיון התקיים בדרך של שיח בלא שהצדדים הוזהרו כי דבריהם הם בגדר עדות וכי הם חייבים להעיד אמת, וכן לא נוהל תיק בוררות ולא נוהל פרוטוקול. עוד טוען המבקש, שהבורר היה נגוע מלכתחילה במשוא פנים משום ששימש כרואה חשבון של אחד בשם אשר חקימיאן, שיש לו קשרים עסקיים עם המשיב. לטענת המבקש הבורר גם היה נתון במהלך הבוררות ללחצים מצד המשיב. בהמשך אתייחס לטענות אלה אחד ואחת.

6.      דינה של הבקשה לביטול פסק הבוררות להתקבל, ולו מן הטעם שהבורר נועץ עם עורך דין ועם מנהל תיקים בלא ליידע על כך את הצדדים, בלא לפרט בפניהם, גם לא בדיעבד, מה תוכן הייעוץ שניתן לו על ידי אלה ובלא לאפשר לצדדים לחקור אנשים אלה או למצער להגיב על הייעוץ שקיבל מאותם אנשים.

לעניין זה ציין הבורר בפסק הבוררות כי:

"למען הסר ספק הנני להודיע כי לא הופעלו עלי לחצים מהצדדים ופסק זה ניתן לאחר שיקול דעת והתייעצות עם מי שמצאתי לנכון" (סעיף ה לפסק הבוררות).

הבורר לא ציין בפסק עם מי התייעץ, באלו תחומים התייעץ ומה הייתה דעתם של אלה עמם הוא התייעץ ומובן שגם לא אפשר לצדדים להגיב על הדברים שנאמרו לו על ידי אלה שאיתם התייעץ.

עניין זה עלה בחקירתו של הבורר:

"ש.  עם מי התייעצת לפני מתן הפסק?

ת.  עם עוה"ד ומנהל תיקים.

ש.  מה שמותיהם?

ת.  יוסי קובי, הוא מנהל התיקים. הוא לא מירושלים. עו"ד משה סנה.

ש.  אמרת לצדדים באיזשהו שלב שהלכת להיוועץ עם האנשים האלה והם אמרו לך מבחינת החוק זה כך וכך? הם ידעו עם מי התייעצת במהלך הדיון?

ת.  אני לא חושב שאני צריך אמרתי להם ושאני צריך להודיע להם עם מי אני מתייעץ  ואני גם לא צריך להגיד להם" (פרוטוקול מיום 3.5.07, עמ' 16-17).

7.      התייעצות של הבורר עם אנשים חיצוניים להליך הבוררות, בלא ליידע על כך את הצדדים, בלא  להודיע לצדדים מה נאמר לו על ידי אנשים אלה ובלא לאפשר להם להגיב על הדברים שנאמרו לו אסורה. כך ציין בית המשפט במקרה אחד כי: "הבורר אינו מפרט מי הם אותם גורמים .. ובאלה נושאים נועץ בהם. לא ידוע כלל מה אמרו אותם גורמים, ובוודאי שהבורר לא יידע את הצדדים מה נאמר לו על ידי אותם גורמים, על מנת לאפשר לצדדים התייחסות עניינית לכך" (רע"א 2213/94 ענבר נ' שטאובר עו"ד (לא פורסם). בנסיבות אלה (ובשל טעמים נוספים) ביטל בית המשפט את פסק הבוררות, וכדברי המלומדת אוטולנגי בספרה "בוררות דין ונוהל" (מהד' 4): "אין צריך לומר, שנסיבות אלו הביאו לביטול פסקו". 

התייעצות כפי שבוצעה על ידי הבורר במקרה שלפנינו נוגדת, בנסיבות העניין, גם את סעיף 6 להסכם הבוררות (המאמץ את הוראת סעיף יב' לתוספת לחוק הבוררות).

8.      המסקנה דלעיל מייתרת, למעשה, את הדיון בשאר הטענות שהעלה המבקש בתמיכה לבקשתו לביטול הפסק. עם זאת, משהצדדים טענו לפני בעניינים נוספים אתייחס בקצרה גם לטענות אלה. אקדים ואומר שבטענות האחרות שהעלה המבקש, אף שחלקם מצביעות על כך שהליך הבוררות לא נוהל בצורה נאותה, אין כדי להביא לביטול הפסק.